20220419_124216 - Copy.jpg

להסתכל ב"עיניים" של המפלצת

חול המועד פסח.. נכדתי האהובה, אחת מפלאי עולם נצמדת אליי צמוד צמוד.

בשלב מסויים עצרתי.. עצרנו... התיישבנו יחדיו

ושאלתי אותה: ממי שלי מה מפחיד אותך?

אמרה לי: המפלצת

אמרתי: בואי ספרי לי על המפלצת הזו...

היא התחילה לתאר אותה והקול שלה לווה בפחד.

ביקשתי ממנה לצייר את המפלצת.

אנחנו יושבות אחת מול השניה...

והמתוקה שלי מבקשת בואי שבי לידי כשאני מציירת (מחפשת בטחון),

ציירה.. וציירה... והוסיפה עוד פרטים ועוד פרטים...

היא מציירת ואני רואה איך המפלצת שמפחידה אותה

הופכת להיות יותר ויותר מוגדרת ובעלת גבולות.

כשסיימה ביקשתי שתספר לי מה ציירה.

התיאורים שלה כיד הדמיון הטובה... כאלה שלא מביישים שום סופרת סיפורים בדיוניים.

כדי לסבר את אוזנכם אשתף בחלק מהתיאורים:

למפלצת יש 10 שערות על הראש

יש לה 22 זרועות

וזרועה אחת ארוכה במיוחד שמחזיקה כוס עם משקה של תולעים, כשהיא שותה את זה, אז היא נהיית יותר ויותר חזקה

יש לה 17 רגליים

יש לה אף ארוך שדוקר

יש לה שיניים שהיא יכולה לאכול כל דבר בעיר הזאתי שם

שאלתי: מה הכתמים האדומים?

אמרה: צלקת אדומה

אפילו סיפרה איך הירח המלא משפיע עליה... ועוד ועוד ועוד...

שוחחנו על המפלצת ואמרתי לה שאני רואה בה משהו קצת מצחיק, אפילו טיפה חמוד.

צילמתי את הציור.

פתחתי את הספיקר בווטסאפ להקלטה

וביקשתי ממנה שתספר להורים שלה על המפלצת הזו שציירה.

ובמקביל שלחתי להם צילום של הציור.

כך פתחה: "אבא ואמא אני פוחדת מהמפלצת שהיא מפחידה אותי בלילה ואני ציירתי אותה"

והמשיכה בתיאורים לפרטי פרטים...

עזבה את השולחן בו ישבנו, לכיוון הסלון שם הטלוויזיה דלקה...

אחרי דקות ספורות חזרה בריצה ובקול נרגש

ובצלילים גבוהים ונרגשים אמרה לי:

"עכשיו אני מבינה שמפלצות הם כבר לא קיימות"

פתחנו את הספיקר בווטסאפ כדי לשתף גם את ההורים בתובנה הפנימית המרעישה.

והרי מה שמייצר את הפחד זה התסריט הדמיוני שרץ לנו בראש...

וצובר תאוצה ומתפשט במרחב ובזמן.

הפחד מתחיל בדמיון, פחד תמיד לוקח אותנו אל העתיד ,

למשהו שהולך לקרות, ואנחנו מפחדים שכשהוא יקרה,

אולי יקרה שם משהו לא טוב,

המון מחשבות, תסריט דמיוני שאנו מריצים בראשינו, הכל עתידי,

כאן הסתכלנו יחדיו ב"עיניים" של הדבר המפחיד.

נתנו לו מקום, התבוננו בו בסקרנות ובחמלה,

שוחחנו עליו, שתינו הבענו דעתנו ממקום של קבלה, יציבות וחמלה,

עשינו מיסגור מחדש למפלצת...

ואפילו שיתפנו בזה גם את ההורים.

וזה כאן ההבדל שעשה את ההבדל