20201110_060419 - Copy - Copy (2).jpg

לפעול מהנעה

פנימית

הבן שלי באמירה נטולת רגש, בטוחה ויציבה: "זה לא חשוב לך..."

אני: "אין לי זמן"

הוא: "זה לא חשוב לך."

כמה רגעים של שתיקה... ואני בבירור פנימי...

אני: "נכון, אתה צודק... פשוט סדרי עדיפויות." 

הייתי צריכה את המשפט האחד הנכון, זה שיגע בי,

זה שיניע אותי לפעולה מתוך הבנה פנימית,

לאחר תקופה ארוכה שאני רוצה לעשות... וזה לא קורה.

אני שמחה ומרוצה מאוד.

למחרת כתבתי לו "תודה שחידדת לי, אתמול, כמה חשוב לי..."

החידוד שלו בא במשפט אחד ותו לא,

שחזר עליו פעמיים ונאמר באדישות יציבה.

דווקא המקום הנייטרלי שלו עם האמירה הלקונית,

הקצרה התמציתית והתכליתית,

איפשר לי להתחבר ממקום ניטרלי, ללא התנגדות או חיבור לרגש.

אני גאה מאוד בבן שלי

כמה טוב שתשובות לדברים שמעסיקים אותנו או נוגעים בנו

מגיעים מאיזשהי תובנה פנימית,

כי אז אנחנו פועלים מתוך ההבנה הפנימית שלנו,

שמובילה אותנו להפנמה ועשייה מיטבית עבורנו.

זה העקרון שאותו אני מביאה, תמיד,

לכל מי שעובר איתי תהליך אישי או קבוצתי.

אני מאמינה

שתובנה עצמית חדשה מאפשרת לאדם "ללכת עד הקצה" של עצמו ולעבור אותו,

ונוטעת בו ביטחון ונכונות להביא את עצמו למקום הרצוי....

האם קרה לכם? ידעתם שמשהו מאוד חשוב לכם ואמרתם אין לי זמן?

להשראה למחשבה וליישום