DSC_0066 - Copy - Copy (2).JPG

פירגון 

פירגון...

כמה לדעתכם חשוב לפרגן למנצח.. גם אם אתה זה שהפסיד?

אנחנו פוגשים את זה בכל מקום, בכל רובד, בכל גיל...

הידעתם? אם חשוב לנו, כשאנחנו בהלך הרוח הנכון, לחזור על פעולה,

טוב להתחבר לתנועת גוף שלנו המבטאת את הלך הרוח הנדרש.

כך הלך הרוח שלנו נתמך גם מנטלית וגם גופנית.

שיתוף

אנחנו משחקות, נכדתי ואני...

כשהיא מנצחת היא בצהלות וצהלולים,

כשאני מנצחת, או לפי ראות עינה בדרך לנצח,

היא כועסת ורוטנת ולעיתים שוברת את רצף המשחק.

סיימנו משחק ברגשות סוערות.

בקשה שנשחק שוב.

אמרתי לה, אני מוכנה בתנאי שאנחנו מפרגנות זו לזו במהלך המשחק וגם בסופו.

הסכימה.

הצעתי לה בואי נעשה לנו תנועה משותפת שנשתמש בה בשעת הפירגון.

ההצעה שלה היתה שכף ידה מופנית לכף ידי במאוזן, זו מעל זו.

שמחתי והייתי גאה בה על איך שהגוף של המתוקה הזו מבטא פירגון הדדי.

סיימנו משחק, היא ניצחה...

עשינו את התנועה המשותפת

והיא הציעה שכף היד של המנצחת תהיה למעלה ושל המפסידה למטה.

הצעתי שכף היד של המנצחת תהיה למטה ושל המפסידה למעלה. ולא הוספתי דבר...

מיד ההצעה שלי התקבלה בברכה, בהבנה ובחיוך...

תנועת הידיים שלנו הובילה לפירגון מלא התכווננות של שתינו,

בתחושה שלנו, ללא דיבור, היה פירגון וגם תמיכה .

אני כבר סקרנית איך יראו המשחקים הבאים שלנו

ואיך הפירגון ההדדי יתחזק ויהדהד ויגע גם במקומות אחרים בחייה.

למחשבה ולהשראה