20200815_195205 - Copy (5) - Copy - Copy.jpg

שחרור התקווה

ל-עבר טוב יותר

מה דעתכם?

אני לא מחליפה זכרון! גם זכרון לא מיטיב,

זכרון הוא חלק בלתי נפרד מהעבר שלנו.

אני רוצה ממקום יציב, מבין, אכפתי,מלא בתבונה וקבלה

להיות בהשלמה ובקבלה שאני לא יכולה לשנות את העבר,

ולשחרר את התקווה ל-עבר טוב יותר

ויחד עם זאת אני רוצה שהזכרון הזה לא יפעיל אותי ריגשית,

אני רוצה שזה יהיה אירוע שלא משפיע יותר על החיים שלי,

מי מאיתנו לא מכיר מישהו שחווה אירוע בעבר,

והשלכותיו ניכרות ובאות לידי ביטוי שנים רבות אחר כך?

שיתוף

בתהליך הממוקד שהיא עברה,

השארנו את אותו אירוע מהעבר כזיכרון שכבר אינו מפעיל אותה ריגשית,

והחלפנו את האמונה המגבילה שישבה עמוק עמוק,

באמונה חדשה ונכונה לה לעת הזו.

נגענו במקום שבו נוצרו אותם אמונות מגבילות

ורגשות שליליים - בהיותה ילדה,

נגיעה ממקום בוגר, אוהב, חומל, ומפייס.

וכך היא אמרה כשחזרה אחרי שבוע, והיא בוגרת בשנות ה-50 לחייה:

"הקטע הזה של הילדה מאוד עזר לי,

כאילו התיישב לי על מקום אחר בהתייחסות שלי לגבי עצמי.

פתאום נתת לי אפשרות להסתכל אחרת על הדברים."