התלבטות...

מתלבטים?...
כן...  לא...

אני מתלבטת...

קורה לכם שאתם מתלבטים ומתלבטים... 
ההחלטה כל כך חשובה... 
ומשתוקקים כבר להיות בהחלטה הנכונה?

ההאצה היא שמעכבת...
אנו מאיצים, דוחפים בכוח, ומבזבזים אנרגיה שיכולנו לנתב

לקבלת החלטה מיטבית עבורנו.

כדי להגיע להחלטה נכונה וטובה:
יש "להעמיד את עצמנו" פיזית ומנטלית,

בזמן ובמקום של אחרי קבלת ההחלטה.
ולבחון את ההשלכות שיש לה עלינו מתוך השטח,
כלומר לאפשר לעצמנו לבחון, בניחותא ולאורך זמן סביר,

כיצד ההחלטה משפיעה עלינו.
כדי שכמו הזחל שבגולם, תהליך ההחלטה, יהפוך לפרפר...

כל תהליך צריך את הזמן שלו. 
אז לא נמהר...  נלמד, נרגיש, נחווה, נחווה בכל החושים, 
והכי חשוב לא נתעלם מהחשש שלנו, הוא שם כדי להזהיר אותנו. 
נלמד להכיר אותו, לראות מה יש בתוכו, להרגיש אותו, להקשיב לו, לדבר איתו 
ויחד עם זאת כאשר מגיע השלב שבו אנו מבינים ומודעים לכך, 
שהחשש שלנו מונע מאיתנו מלהמשיך הלאה, 
זה הזמן להפרד ממנו.

זה הרגע שבו נעז, נחצה את הגבול שהוא הציב, 
נגיע להחלטה - נפרוש את הכנפיים כי הן מספיק חזקות

ולהשראה...
"זהו סיפור אודות ילד קטן בהודו, שהלך לבקר את הגורו.
הגורו ישב והתבונן במשהו שהחזיק בידו. 
הילד ניגש והסתכל גם הוא , אלא, שלא בדיוק הבין, מהו הדבר שביד הזקן, 
ושאל את הגורו: "מה זה?"

"זה גולם", ענה הגורו, "בתוך הגולם נמצא פרפר. בקרוב הגולם יתבקע והפרפר יצא."
הילד שאל אם יוכל לקבל את הגולם.
"כן", אמר הגורו, "אבל עליך להבטיח לי , שכאשר הגולם יתבקע והפרפר יתחיל לצאת ויכה בכנפיו, כדי להשתחרר מהקליפה, אתה לא תעזור לו. 
חלילה לך לסייע לפרפר על ידי כך שתשבור את קליפת הגולם. 
עליך להניח לפרפר לעשות זאת בעצמו."

הילד הבטיח, לקח את הגולם והלך אל ביתו. 
בבית ישב והמשיך להתבונן בגולם. 
לאחר משך זמן ארוך ראה שמתחילה תנועה, 
הגולם נע וכאילו רעד, והנה נבקע בקצהו. 
בפנים היה פרפר עדין ויפה שניסה להיחלץ מתוך קליפת הגולם תוך שהוא מכה בכנפיו כנגד הגולם. 
התנועות שלו היו חלשות ולא נראה שמכות הכנפיים הללו יוכלו

לעשות את המלאכה הזו.

הילד הקטן רצה נואשות לעזור לפרפר הסובל. 
לבסוף, כשלא יכול היה לשאת עוד את המתח, הפר את הוראות הגורו. 
הילד הסיט את שני חצאי קליפת הגולם לצדדים ועזר לפרפר להיחלץ.

כאשר יצא הפרפר , החל לעוף באוויר, 
אך לפתע נפל למטה אל האדמה ונשאר שוכב ללא תנועה. 
הילד הרים אותו בזהירות וראה שהפרפר מת. 
 שטוף דמעות הלך הילד לביתו של הגורו והראה לו את הפרפר המת שבידו.

"אתה רואה, ילד", אמר הגורו, "מיהרת לשבור את קליפת הגולם, האין זאת?"
"כן", הודה הילד, "זאת עשיתי."
והגורו אמר: "אינך אשם. לא יכולת לדעת מה שעוללת. 
כאשר הפרפר מתחיל לצאת מהגולם, הדרך היחידה שבה הוא יכול לחזק את כנפיו, היא בכך, שמכה בהם לעבר הקליפה. 
הוא מכה לעבר הקליפה ומכה שוב ושוב , ואז מצמיח ומחזק את שרירי הכנפיים שלו.
כאשר אתה עזרת לו בכך שעשית זאת, במקומו, מנעת ממנו לגדול ולפתח את שרירי הכנפיים. 
זו הסיבה שהפרפר נפל לאדמה ומת."

חומר למחשבה , להשראה וליישום.

מוזמנים לשאול ולהתייעץ

אם יש לך כמיהה לצמיחה אישית ולמימוש,
אם הגיע הזמן לשפר את התנהלותך, תיפקודך ולהתקדם?
אני מציעה לך תהליך של אימון אישי משולב  NLP

צלצלו - 054-3012365
אפשרות גם לאימון לייזר - אימון בן מפגש אחד.

 

צור קשר

אשמח לשמוע ממך

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now