שחרור התקווה

ל-עבר טוב יותר

מה דעתכם?

אני לא מחליפה זכרון! גם זכרון לא מיטיב,

זכרון הוא חלק בלתי נפרד מהעבר שלנו.

​

אני רוצה ממקום יציב, מבין, אכפתי,מלא בתבונה וקבלה

להיות בהשלמה ובקבלה שאני לא יכולה לשנות את העבר,

ולשחרר את התקווה ל-עבר טוב יותר

​

ויחד עם זאת אני רוצה שהזכרון הזה לא יפעיל אותי ריגשית,

אני רוצה שזה יהיה אירוע שלא משפיע יותר על החיים שלי,

​

מי מאיתנו לא מכיר מישהו שחווה אירוע בעבר,

והשלכותיו ניכרות ובאות לידי ביטוי שנים רבות אחר כך?

​

שיתוף

בתהליך הממוקד שהיא עברה,

השארנו את אותו אירוע מהעבר כזיכרון שכבר אינו מפעיל אותה ריגשית,

והחלפנו את האמונה המגבילה שישבה עמוק עמוק,

באמונה חדשה ונכונה לה לעת הזו.

​

נגענו במקום שבו נוצרו אותם אמונות מגבילות

ורגשות שליליים - בהיותה ילדה,

נגיעה ממקום בוגר, אוהב, חומל, ומפייס.

​

וכך היא אמרה כשחזרה אחרי שבוע, והיא בוגרת בשנות ה-50 לחייה:

"הקטע הזה של הילדה מאוד עזר לי,

כאילו התיישב לי על מקום אחר בהתייחסות שלי לגבי עצמי.

פתאום נתת לי אפשרות להסתכל אחרת על הדברים."