מה לעשות כשההשוואה לאחרים הופכת מהשראה למשקולת ?
נשלח 5 בספט' 2016, על ידי Rina M
שיתוף מתוך תהליך...
אני: "שדון הספק" הזה שמנהל אותך – מי ילד אותו?
היא: ההשוואה לאנשים אחרים.
היא בחורה נאה, מוכשרת, איכותית,
תואר ראשון נחשב ומכובד מאוד, מסיימת תואר שני...
עובדת ומצליחה בחברה נחשבת וטובה מאוד.
הדשא של השכן שלי ירוק יותר... האם זה קורה לכם?
פרופ' קריסטין נף מראה במחקריה שאנשים הפועלים מתוך חמלה עצמית
הם בפוטנציאל גבוה לשחרר את משקולת ההשוואה.
בואו נזכיר לעצמנו שאנחנו תמיד יותר ממה שאנחנו חושבים על עצמנו.
נזכיר לעצמנו לחמול ולאהוב את עצמנו בדיוק כפי שהננו.
נזכיר לעצמנו כמה חשוב ליהנות מהקיים, להיות בקבלה, חמלה, אהבה לעצמנו.
האם הדשא של השכן באמת ירוק יותר, או שאנחנו שכחנו להשקות את שלנו?
בעידן הרשתות החברתיות וה-AI כשהכל מצטלם כל כך יפה,
ולעיתים רחוק מהמציאות, או לא משקף את המציאות כמו שהיא,
כדאי שנזכיר לעצמנו שהדשא של השכן לא תמיד ירוק יותר משלנו,
שאנחנו תמיד יותר ממה שאנחנו חושבים על עצמנו.
שחשוב שנהנה מהקיים, שנהיה בקבלה, חמלה, אהבה לעצמנו,
ונפחית השוואות הכרוכות לא פעם בביקורתיות ושיפוטיות שהם מקור סבל.
מי ייתן ונחמול ונאהב את עצמנו בדיוק כפי שהננו
שנדע לקבל בשלווה את הדברים שאין ביכולתנו לשנות,
שנאזור את האומץ לשנות את אשר ביכולתנו,
שתהיה לנו התבונה להבחין בין שניהם.
כדבר הסיפור
"היה היה ילד קטן שגר בחווה מרוחקת.
בכל בוקר היה מתעורר מוקדם, לפני זריחת השמש, כדי לעבוד בשדה.
כשהיה מזהה שהשמש מתחילה לטפס בשמיים,
הוא היה עוצר ממלאכתו, מטפס על הגדר
ובמשך דקות ארוכות יושב וצופה אל האופק.
שם, רחוק-רחוק היה בית עם חלונות מזהב...
הילד הפליג בדמיונו וחשב כמה נפלא לגור שם,
בבית עם חלונות מזהב.
"אם הם יכולים להרשות לעצמם חלונות מזהב" חשב לעצמו,
"אז בוודאי שיש להם דברים נפלאים בבית, רהיטים וחפצים מדהימים ביופיים!"
הוא הבטיח לעצמו כי יום אחד הוא ילך עד לשם
ויראה את המקום הנפלא.
יום אחד אביו ביקש ממנו ללכת העירה,
והילד ידע כי זו ההזדמנות שלו לצאת למסע.
הוא ארז צידה ויצא לדרך.
חצה את שדה החיטה, חלף על פני אורוות הסוסים
וטיפס בנחישות על הגבעות שהפרידו בינו לבין הבית עם החלונות מזהב.
הדרך היתה ארוכה והשעות שבילה בשוק
לא הותירו לו די זמן ללכת אל הבית המוזהב,
אך הילד היה נחוש ונתן לליבו לכוון אותו אל היעד.
כשהגיע, הבין שכנראה העריך לא נכון את המרחק וטעה בדרך,
כי מה שהוא חשב שהוא הבית עם חלונות הזהב, לא היה נוצץ ומפואר
אלא בית רעוע עם גדר שבורה וקירות מקולפים.
השמש החלה לשקוע והילד לא ידע מה לעשות.
הוא ניגש אל דלת הבית ודפק.
ילדה קטנה שנראתה בת גילו, פתחה את הדלת בהיסוס.
הוא שאל: אולי את יודעת היכן נמצא הבית עם החלונות מזהב?
"כמובן!" ענתה הילדה והזמינה אותו אל המרפסת.
בעודו עומד שם, הביט הילד אל המקום ממנו בא.
שם, הרחק באופק זיהה את החווה,
וקרני השמש השוקעות צובעות את חלונות ביתו בזהב..."
ללמדנו שלא כל מה שנוצץ הוא זהב.
מי יתן ונתבונן בנו, בעצמנו, בחיים שלנו,
במה שיש לנו בחיים, במסע החיים שלנו,
בחמלה עצמית (בלי שיפטיות)
ועם הבנה פנימית שאנחנו בתהליך למידה מתמיד.
ונהיה במודעות מתמדת וביישום עצמי חומל
רינה מאמיה - מאמנת אישית , Master Trainer NLP
משלבת בין עולם ה-אימון, ה-NLP, ה-מיינדפולנס מבוסס חמלה, וה-ACT
מאמנת בוגרים ומבוגרים, נוער וילדים
מומחית לבעלי הפרעות קשב ADD/ADHD
מאמנת הורים ומשפחות.
-מלווה תהליכים לשחרור מחרדות וטראומות
-מלווה תהליכי שינוי, העצמה וצמיחה, שיפור תיקשורת בינאישית, התמודדות עם קשיים ואתגרי החיים.
-התמודדות עם לחץ וחרדה, וחזוק החוסן האישי
-אורח חיים מאוזן ובריא,
-קריירה,
-מציאת בן/ת זוג, זוגיות.
-מלווה לומדים (מתבגרים, סטודנטים) עם חרדות בחינות ו/או קשיי קשב וריכוז.
-מלווה מתבגרים בתהליכי העצמה להעלאת הדימוי העצמי, שיפור תיקשורת בינאישית, התמודדות עם קשיים חברתיים.