DSC_0818 - Copy (3) - Copy.JPG

הוספת סימן שאלה  למשפט

 

"אף פעם לא הצלחתי בזה!" , כך היא קובעת חד משמעית.

במשך רגעים ספורים הייתי יחד איתה בקושי, בשקט.

ואז החזרתי אליה את המשפט בתוספת סימן שאלה:

"אף פעם לא הצלחת בזה? אף פעם?"

שתיקה

אני: "האם את זוכרת פעם אחת, הצלחה קטנה, קטנטנה שהיתה לך בזה?"

היא: "כן, אבל..."

הוספתי סימן שאלה למשפט שלה...

וכך האבק שנערם שם וכיסה כל חלקה טובה החל להתבדר, להתפזר...

המשכנו בשיח שהוביל לתובנות, תובנות מעשיות

השיח הזה ריכך אותה ופתח בפניה אפשרויות בחירה שהובילו לפעולה.

לפעמים מספיק רק לשים סימן שאלה בסוף המשפט,

להחזיר את המשפט כמשפט שאלה,

כדי להתחיל לסדוק את חומת הבטון.

ובמיוחד שהאדם משתמש במילים שעושות הכללה

כמו: אף פעם, תמיד, כל הזמן, כולם, אף אחד.

ההכללה הזו, המחשבה הזו שלנו הופכת לאמונה,

ואז אנחנו מתבוננים במציאות האובייקטיבית

מבעד למשקפי האמונה,

דרך מסננת האמונה,

וזו המציאות מבחינתנו,

מציאות סובייקטיבית שמאשרת שוב ושוב את האמונה,

ואז האמונה, המחשבה, מבחינתנו היא וודאות מוחלטת

שלא תמיד מיטיבה איתנו.

כמו במקרה שהיא חוותה.

למחשבה, להשראה... וליישום